תחש נהרות

תחש נהרות (שם מדעי: Trichechus), סוג יחיד במשפחת התחשיים (Trichechidae), הידוע גם בשם "פרת ים". מיניו הם יונקים מימיים גדולים. משפחת התחשיים שונה ממשפחת הריטינות (Dugongidae) הכוללת את תחש המשכן בצורת הגולגולת וצורת הזנב. זנב תחש הנהרות הוא בצורת משוט בעוד שזנב תחש המשכן ממוזלג. תחש הנהרות הוא אוכל עשב, ומבלה רוב זמנו ברעיה במים רדודים.

תחש הנהרות שוכן במים רדודים, בשטחי החוף הביצתיים של צפון, מרכז ודרום אמריקה ,הים הקריבי ומערב אפריקה.

מין אחד (תחש נהרות אפריקני – Trichechus senegalensis) שוכן בחוף המערבי של אפריקה, מין אחר (תחש נהרות אמאזוני) שוכן בחופה המזרחי של אמריקה הדרומית, והשלישי (תחש נהרות קריבי) לחופי האיים בים הקריבי. ישנו גם מין רביעי שקיומו מוטל בספק - (תחש גמדי - Trichechus bernhardi) בנהר האמזונאס.

תחש הנהרות של פלורידה מסווג לעיתים כמין נפרד, אבל ארגון ה-ITIS מתייחס אליו כאל תת-מין של תחש הנהרות הקריבי, וזהו הסיווג המקובל כיום. תחש נהרות זה יכול להגיע לאורך של 4.5 מטר ויותר, והוא חי הן במים מתוקים והן במים מלוחים. פעם נהגו לצוד אותו בשל בשרו ושומנו, אך עתה הוא מוגן על ידי חוק.

תחש הנהרות הקריבי הוא בעל חיים בסכנת הכחדה. אף שאינו מאוים על ידי אף טורף טבעי. התפשטות האדם צמצמה את בית הגידול הטבעי בשטחי החוף הביצתיים, ותחשי נהרות רבים נפצעים ממדחפים של סירות מנוע. תחשי הנהרות בולעים לעיתים קרובות ציוד דיג (קרסים, משקולות מתכת) בזמן אכילה. נראה שחומרים זרים אלה אינם מזיקים לתחש הנהרות, למעט חוטי הניילון. אלה עלולים לסתום את מערכת העיכול של החיה ולהרוג אותה באיטיות.

לעיתים קרובות נוהגים תחשי נהרות להתאסף סמוך לתחנות כוח הפולטות לים מים חמים. הם נעשו תלויים במקור חום בלתי טבעי זה, והפסיקו להגר למים חמים יותר בשל האספקה הקבועה של מים חמים. לאחרונה (2004), נסגרו תחנות כוח אחדות, ובשל כך מנסה אגף הדייג וחיות הבר של ממשלת ארצות הברית למצוא דרך לחמם את המים עבור תחשי הנהרות.