רושילד??

הרחוב נמצא בעיר: 

תל אביב

נקודות ציון מעניינות ברחוב:

• ברושילד יש גלידה ממש טעימה 
• ברושילד יש מזרקה ממש כיפית לילדים(אסור להיכנס) ויש שבילי אופנעיים.

אירועים מפורסמים שהתרחשו ברחוב זה:

• שדרות רוטשילד היו בין ארבעת הרחובות הראשונים של תל אביב (שנקראה אז "אחוזת בית"), שנחנכו לאחר רחוב הרצל (הרחוב הראשון בעיר), ובניצב אליו.
• -30 במרץ 1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בעיר, וראש העיר מאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה עץ שקרס וחשף את התרמית. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "מיסטר דיזנגוף, בלי שורשים שום דבר לא יצמח כאן.
•  חודשים אחדים לאחר מכן, בדצמבר 1910, החליט ועד אחוזת בית לקרוא לשדרה על שם הברון רוטשילד, ולמנות את מרדכי בן הלל הכהן ואת מאיר דיזנגוף להודיע על כך באופן רשמי לברון. אנשי אחוזת בית ראו בשדרה את תחילתה של שדרה מפוארת כדוגמת הבולווארים המפוארים של פריז,[4] וכך גם הציגוה לברון הצרפתי. השדרה נודעה כ"שדרות בנימין" או "בולבר רוטשילד"[5].

האם הרחוב גודל/קטן, מרכזי/שולי: הרחוב גדול ומרכזי.

המלצה לביקור ברחוב: כדאי לנסוע לרושילד מכווין שיש שם את הגלידה הכי טעימה שנקראה תמרה מאוד ממליצה ,יש שם דברים עתיקים ומעניינים.

• תחבורה: 

  מבנה השדרה דומה מאוד לשאר שדרות העיר והתחבורה בה פועלת בעקרונות דומים מאוד. השדרה עצמה ושטחי הציבור הפתוחים נמצאים למעשה ב"אי תנועה" ארוך, המוקף מכל צדיו במסלול נסיעה ומקוטע לאורכו במספר מקומות כדי לאפשר לתנועת כלי הרכב לחצות את השדרה. הרחוב הוא דו-סיטרי, בעל שני נתיבי נסיעה לכל אורכו או נתיב נסיעה אחד עם שורת מקומות חנייה בחלקים קטנים יותר שלו. את הרחוב חוצים רחובות שונים, חד-סיטריים ברובם. לאורך השדרות צמתים רבים יחסית ללא רמזורים, שבהם מתאפשרות פניות או חציות מדורגות (על ידי עצירה בין שני מסלולי התנועה) מהרחובות הניצבים. תכנון התנועה באופן זה מאפשר מצד אחד את זרימת כלי הרכב לאורך השדרה, כאשר הפניות שמאלה אינן מתאפשרות לרוב, ומצד שני מאפשר תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים נוחה ובטוחה לאורך מרכז השדרה. הרחובות אחד העם ויהודה הלוי, המקבילים לשדרות רוטשילד ממערב וממזרח הם רחובות חד-סיטריים, צפונה ודרומה בהתאמה, ואליהם מופנית חלק מתנועת כלי הרכב הפרטיים, כך שהתנועה מתפזרת ביעילות רבה יותר ומקטינה את העומס בשדרה. למרות זאת, סובל הרחוב מעומסי תנועה כבדים בשעות הבוקר ואחר הצהריים בשל מכוניות רבות הנוסעות בעיקר אל מגדלי המשרדים המהווים מרכז תעסוקה גדול.

  תכנון זה, אשר מקורו הרעיוני במספר שדרות אירופאיות שהוקמו עוד במאה ה-19 בערים כמו פריז וברצלונה, יוצר מרחב עירוני המאפשר התנהלות מקבילה יעילה הן של הולכי רגל והן של כלי רכב. במיוחד מאז שיפוץ ופיתוח השטח בשדרה בסוף שנות ה-90, תכנון השדרות התל אביביות שם דגש על תנועת הולכי רגל נוחה ועל תנועת האופניים. שבילי האופניים הפכו את השדרה לנתיבי נסיעה יעילים וידידותיים במיוחד לרוכבים, והרחוב כיום הוא אחד מנתיבי האופניים העירוניים העמוסים ביותר בישראל, אם לא העמוס שבהם. שבילי האופניים, נכון ל-2007, הם המשכיים בצפון הרחוב לשדרות בן ציון ולרחוב מרמורק וממנו לרחוב אבן גבירול, ועם סיום עבודת השיפוץ של מתחם הבימה תחוזק המשכיות השבילים גם לשדרות ח"ן ולשאר מארג השבילים ברמת השלד העירוני, אשר מאפשר תנועה רציפה של רוכבי אופניים ברוב שטח מרכז העיר.

  קווי אוטובוסים עוברים לכל אורך הרחוב למעט קצהו הדרומי בהם קו 5 הממשיך צפונה לדיזנגוף. בשנת 2022 עתיד להפתח הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב, ובמקביל לשדרות רוטשילד, באזור מפגש הרחובות אלנבי ויהודה הלוי, תפתח תחנת אלנבי שתשרת את באי המע"ר שבאזור דרום השדרה.

• עתיד השדרה: 

  התוכנית האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו וכן גם רשויות התכנון השונות רואות בשדרות רוטשילד פוטנציאל תכנון רב גם לשנים הבאות וחיזוק מעמדה כרחוב הראשי של מרכז העסקים הראשי (מע"ר) של תל אביב וכמרכז תרבות יוצא דופן. התוכנית האסטרטגית מכוונת לבנייתם של גורדי שחקים ומרכזי תעסוקה גדולים בעיקר סביב נתיבי איילון אך מעודדת גם את המשך הפיתוח של שדרות רוטשילד כשלוחה של מע"ר תל אביב בלב העיר. התוכניות מבדילות בין מע"ר איילון כמע"ר מטרופוליני לעומת המע"ר העירוני של לב תל אביב. על אף הוויכוחים הרבים הקיימות מזה שנים רבות במועצת העיר כמו גם הסתייגותם של תושבי השדרה, הולכת ומיושמות התוכניות להקמתם של גורדי שחקים רבים בשדרה.

    
  דוגמה לשימור מבנה תמורת אחוזי בנייה במגדל בנק לאומי ברחוב יהודה הלוי המקביל. המגדל נבנה במחובר למבנה הישן ששומר.
  העירייה אימצה את גישת "שימור תמורת אחוזי בנייה" שהונהגה לראשונה בשימור בית השגרירות הרוסית ובמגדל בנק לאומי שברחוב יהודה הלוי בו התבצע רעיון דומה וקיימות תוכניות ליישום הרעיון במגרשים נוספים בשדרה בהם ניצבים כיום בתים נמוכים מתחילת המאה ה-20 שמצב תחזוקתם גרוע. אדריכלים ומתכנני ערים רבים מצדדים בגישה כ"טובה לכולם" - שומרת על אופי החזיתות ברחוב מכיוון שגורדי השחקים נבנים בעורף המבנים הישנים, היא מגדילה את נצילות הקרקע בשטח שנחשב עד היום רווי ומנצלת את משאביהם הכלכליים של תאגידים גדולים לטובת שימור מבנים עבור הכלל. אך תוכניות אלו הגדילו משמעותית את מספר היוממים במקום, וכתוצאה מכך את עומסי התנועה. לכן, ביולי 2020, עם אישורה של תוכנית למגדל ברוטשילד 10 - השביעי שאושר אך עוד לא נבנה, הגיע אזור השדרה וסביבתה למכסת שטחי הבניה שהוגדה על ידי העירייה ותעצר בניית מגדלים. העירייה הסבירה שזאת במאמץ לשמור על "הצביון המרקמי וקיבולת התנועה".

• קישורים חיצונים: שולה וידריך, טיול בשדרות רוטשילד, באתר ynet, 2 ביוני 2004
  ספי בן-יוסף, שד' רוטשילד: השאנז-אליזה של ילדי האתמול, באתר ynet, 27 בפברואר 2005
  שדרות רוטשילד באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  שדרות רוטשילד - רחוב כמוזיאון, 22 באפריל 2010
  מיכאל יעקובסון, מדריך לשדרה החמה במדינה, באתר Xnet‏, 28 ביולי 2011
  יונתן קנטי‏, תכנון כיכר רוטשילד - מעשה של בינוניות וחוסר מעוף, באתר וואלה!‏, 11 בספטמבר 2013
  יעל לרנר, ‏הייתי רוטשילד, באתר ישראל היום, 25 בדצמבר 2015
  עדי כהן, "השכרנו בקלות דירה ב-25 אלף שקל": כך נהפכו שדרות רוטשילד בת"א לבועה נדל"נית, באתר TheMarker‏, 23 ביולי 2020
  מפת רחובות תל אביב, 1926, משאב הוראה מאתר החינוך של הספרייה הלאומית
    הפרלמנט של שדרות רוטישלד, 1935, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים.

מאוד  ממליצה לבקר שם מאוד מהנה וכיף ללכת עם המשפחה . 

אז תזכרו אסור לכם לצאת בלי שקניתם גלידה מתמרה .