מדינת אוסטריה
כ-1,000 שנים לפני הספירה ישבו בה שבטים אילירים ואחר כך שבטים קלטיים. במאה ה-1 לפני הספירה חילקו הרומאים את הארץ לשלוש פרובינציות. לאחר התפוררות האימפריה הרומית חדרו לארץ שבטים סלאביים ושבטים גרמאניים. בשנת 800 לספירה הוקמה "רוזנות הספר המזרחי" (אוסטמארק) על ידי קרל הגדול וזהו מקור השם "אוסטריה" (בגרמנית: Österreich, "ממלכת המזרח"). בהמשך פלשו ההונגרים לשטחיה, והובסו על ידי הקיסר אוטו הראשון במאה ה-10.
בית הבסבורג עלה לשלטון במאה ה-13 במקום בית באבנברג ושלט בה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. מלכי בית זה צירפו לשטחם את טריאסטה ואיחדו את המדינה כדי לאפשר למדינה גישה אל הים התיכון.
במאות ה-16 וה-17 נלחמה אוסטריה באימפריה העות'מאנית שהשתלטה על חלקים גדולים משכנתה הונגריה. בתחילת המאה ה-16 הדפו האוסטרים מצור עות'מאני על בירתם וינה ב-1529.
במאה ה-17 השתתפה אוסטריה במלחמת 30 השנה, נלחמה ברפורמציה, ושימרה את הדת הקתולית. בסוף המאה הם הצליחו להדוף סופית את האימפריה העות'מאנית שהגיעה עד שערי וינה בקרב וינה. לאחר מכן נחתם הסכם קרלוביץ שבמסגרתו נאלצו העות'מאנים לעשות ויתורים טריטוריאליים נרחבים: רובה של הונגריה, טרנסילבניה וסלובניה נמסרו לאוסטריה. אוסטריה הגדילה את שטחיה וכוחותיה וכבשה אף את שלזיה, ובוהמיה. במחצית השנייה של המאה ה-18 קיבלה את גליציה בחלוקת פולין. מריה תרזה ובנה יוזף השני הנהיגו משטר אבסולוטי נאור שבו שמו דגש על סובלנות, חינוך, צבא וכלכלה.
אוסטריה השתתפה במלחמות הנפוליאוניות נגד צרפת. בדצמבר 1805 נחלה מפלה בקרב אוסטרליץ. בעקבות זאת ומהלכים אחרים של נפוליאון, ביטל הקיסר ב-1806 את מעמדו כשליט האימפריה הרומית הקדושה של האומה הגרמנית והכריז על עצמו כשליט קיסרות אוסטריה.
לאחר תבוסת נפוליאון אירחה את קונגרס וינה שנועד להשיב את הסדר הטריטוריאלי והפוליטי באירופה שלאחר מלחמות נפוליאון. בראש הקונגרס עמד קנצלר אוסטריה הנסיך מטרניך השמרן, שמטרתו הייתה רסטורציה, כלומר החזרת המצב באירופה למה שהיה לפני המהפכה הצרפתית. מטרניך היה האישיות המרכזית בממלכה עד 1848. לאחר דיכוי מהפכת 1848 עלה על הכס הקיסר פרנץ יוזף הראשון ובימיו הוקמה "האימפריה האוסטרו-הונגרית" כאיחוד של קיסרות אוסטריה וממלכת הונגריה.
האימפריה האוסטרו-הונגרית חדלה להתקיים בתום מלחמת העולם הראשונה, ובנובמבר 1918 הוכרזה רפובליקת אוסטריה הגרמנית שטענה לשלטון באזורים דוברי הגרמנית של האימפריה הכוללים בנוסף לאוסטריה של ימינו אזורים בטירול האיטלקית, סלובניה וצ'כיה. הרפובליקה שאפה לאיחוד עם גרמניה, אולם בעקבות חוזה סן ז'רמן ב-1919 חזרה להקרא אוסטריה והייתה למדינה עצמית ושטחה צומצם.
בשנת 1920 הייתה אוסטריה לרפובליקה דמוקרטית. היא סבלה מצוקה כלכלית ומאבקים חברתיים, שכתוצאה מהם פיזר הקנצלר אנגלברט דולפוס את הפרלמנט והפך לדיקטטור. בשנת 1934 נרצח דולפוס על ידי קושרים נאצים. אנשי המפלגה הנאצית באוסטריה ואחרים תמכו באיחוד עם גרמניה הנאצית בעוד שהקומוניסטים והסוציאליסטים התנגדו. משאל עם בנושא שעמד להתקיים ב-1938 בוטל ואז סיפח אדולף היטלר, דיקטטור גרמניה הנאצית (שהיה יליד אוסטריה בעצמו), את אוסטריה במהלך שנודע כאנשלוס. לימים היה ויכוח האם היה זה איחוד או שיש לראות באוסטריה בתור המדינה הכבושה הראשונה. לאורך כל שנות מלחמת העולם השנייה הייתה אוסטריה חלק אינטגרלי מגרמניה ואף הצמיחה חלק נכבד ממנהיגי המשטר הנאצי ומבצעי השמדת היהודים.
לאחר תבוסת גרמניה בתום המלחמה חולקה אוסטריה ל-4 אזורים שעליהם שלטו ברית המועצות, אנגליה, צרפת, וארצות הברית. בשנת 1955 פינו הכוחות הזרים את אדמתה לאחר שהשלטון הבטיח להישאר ניטראלי בנושא השטחים האירופאים. הניטראליות נמשכה לאורך שנות המלחמה הקרה.