תיאור מבנה האיבר: הכבד הוא בלוטה ומבצע אחסון גליקוגן, פירוק של תאי דם אדומים, הרכבת מולקולות של חלבוני הפלזמה, ייצור הורמונים ונטרול רעלנים. הוא נמצא מתחת לסרעפת, באזור החזה של חלל הבטן. הכבד מייצר בנוסף נוזל מרה, שהוא תרכובת אלקלינית אשר עוזרת לעיכול דרך פירוק ליפידים (שומנים). הוא גם מבצע ומסדיר מגוון של תגובות ביוכימיות בנפח גבוה, הדורשות רקמות מתמחות. לדוגמה, פירוק של מולקולות קטנות ומורכבות שרובן דרושות לקיום פונקציות חיוניות.
תפקידו של האיבר: לכבד שלושה תפקידים עיקריים: וסקולרי (במחזור הדם), מטבולי (בחילוף חומרים) וְהַפְרָשָתִּי.
מבחינה וסקולרית הכבד מהווה "בנק דם" חשוב בגוף. בנוסף הוא מסנן את הדם, ומנטרל חומרים רעילים על ידי פירוק החומר או על ידי קשירת מולקולה נוספת לחומר הרעיל, וכך מבטל את ארסיותו. הוא גם מנקה את הדם מחיידקים, אנטיגנים ונוגדנים. הכבד מייצר חלבוני דם, ואחראי על ויסות רמתם של החלבונים בדם. הכבד גם מייצר תאי דם אדומים אצל העובר ובמבוגר נהרסים בו התאים הזקנים.
מבחינה מטבולית הכבד הוא איבר חשוב ובו פעילות חילוף חומרים רבה. על כן הוא מכונה "בית החרושת הכימי" של הגוף. רוב הגלוקוז המגיע ממערכת העיכולמתפלמר בכבד לרב-הסוכר גליקוגן. תאי הכבד מפרקים את הגליקוגן לחד-סוכרים בזמנים שבין הארוחות ובצום. כך מווסת הכבד את רמת הגלוקוז בדם ומבטיח אספקה קבועה של גלוקוז לתאים ולרקמות להפקת אנרגיה.
הכבד מייצר שומנים ואוגר אותם (בנוסף לחומרים חיוניים נוספים כגון ויטמינים, חומצות אמינו וברזל). כמו כן, כאשר מתדלדלים מאגרי הגליקוגן והשומנים, מתרגם הכבד את החומצות האמיניות לחומצות שומניות להפקת אנרגיה.
מבחינה הפרשתית בכבד נוצרים מלחי המרה המסייעים בתחלוב של השומנים ותהליך פירוקם ובתהליך ספיגת הויטמינים. הכבד מפריש כל יום כליטר מיצי מרה. למיצי המרה תפקיד נוסף של סילוק רעלים בתוך הגוף עצמו.
