לפני הבחירות לכנסת ה-22, ב-29 ביולי 2019 הסכימו הבית היהודי והאיחוד הלאומי - תקומה, שתי מפלגות שכבר היו תחת הסכם של רשימה משותפת, על הקמת רשימה עם מפלגת הימין החדש בשם "הימין המאוחד" לשם התמודדות בבחירות לכנסת ה-22 במרץ 2020 (אדר ה'תש"ף) לאחר חוסר הכרעה בבחירות שקדמו להן. הוסכם שאיילת שקד תוצב במקום הראשון ברשימה. בנוסף, הוסכם שלאחר הבחירות תתחייב הרשימה להמליץ לנשיא על בנימין נתניהו לראשות הממשלה ושהיא תדרוש לחוקק חוק נורווגי מרובע במשא המתן הקואליציוני.[2] הרשימה קיימה משא ומתן לצירוף מפלגת עוצמה יהודית והציעה לה להשתלב במקומות 8 ו־13 ברשימה,[3] ומול זהות.[4] אך זו סירבה.[5] ב-12 באוגוסט עם חשיפת הקמפיין, שונה שם הרשימה ל"ימינה".[6][7] עוד סוכם כי בנט יקבל את התיק הבכיר, לאחריו סמוטריץ' ובהמשך פרץ ושקד.[8]
לפני הבחירות לכנסת ה-23, סיכמו רפי פרץ ואיתמר בן-גביר כי מפלגות הבית היהודי ועוצמה יהודית ירוצו ברשימה אחת תחת השם "הבית היהודי המאוחד". עם זאת סמוך לתום המועד להגשת הרשימות החליט פרץ להפר את ההסכם עם בן גביר ולרוץ יחד עם מפלגתו במסגרת רשימת ימינה לצד הימין החדש והאיחוד הלאומי ללא עוצמה יהודית ,שלוש המפלגות התאחדו כרשימה מאוחדת מחדש, ביחד עם שופתן החדשה מפלגת אח"י. הפעם בראשות נפתלי בנט, ושוב בלא איתמר בן-גביר שרץ ברשימה עצמאית ונפרדת, ולא עבר את אחוז החסימה. רשימת חברי הכנסת של ימינה הורכבה לפי הסדר הבא: נפתלי בנט, הרב רפי פרץ, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ', מתן כהנא, אופיר סופר, עידית סילמן, שרה ב"ק, שירלי פינטו, אורית סטרוק ושולי מועלם.[11] המפלגה קיבלה כ-240 אלף קולות שהם 6 מנדטים.
שלמות הארץ: אנו הרשימה היחידה שמתנגדת להקמת מדינה פלסטינית ולנסיגה כלשהי משטחי ארץ ישראל. נפעל לפתח את ההתיישבות בכל רחבי הארץ.
ריבונות: החלת הריבונות הלאומית ושלטון החוק באופן מלא ושוויוני על כל אזרחי ישראל ותושביה, ובכלל זה סיום הממשל הצבאי והחלת ריבונות ישראל על חבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן.
מאבק נחוש בטרור: הכרעת הטרור בנחישות וללא פשרות, מגבול עזה ועד קיצבאות המחבלים. השבת נעדרי צה״ל תוך גביית מחיר מהחמאס והתנגדות מוחלטת לשחרור מחבלים. סיוע לנכי צה״ל ונפגעי פעולות האיבה.
עלייה והגירה: יישום מדיניות עלייה והגירה לאומית סדורה, שתקדם עלייה יהודית ותסיר חסמים מיותרים לקליטת עלייה, ושתמנע השתקעות בלתי-חוקית של מהגרי עבודה בארץ לצד ניצול לרעה של מדיניות איחוד משפחות.
תחרות וחירות: קידום תחרות למונופולים וקרטלים סטטוטוריים, פתיחת המשק לתחרות בינלאומית וצמצום התכנון המרכזי במשק. קידום תחרות בדיור, שחרור קרקעות לבנייה ומדיניות מיסוי שתתמרץ פיתוח. טיוב האסדרה, הפחתת הנטל על מעסיקים לעידוד תעסוקה ופריון ויצירת סביבה נוחה לכלכלה שיתופית וטכנולוגיה עילית.
הזכות לעבוד: דרישת רוב מוחלט ליציגות בעבודה, בוררות חובה בשירותים חיוניים, חובת שקיפות בארגוני עובדים.
משילות: חיזוק ערכי המשילות והדמוקרטיה, חיזוק מעמד הכנסת כרשות מחוקקת והחזרת האמון בבית המשפט כרשות השופטת בהתאם לחוק. חיזוק מעמד נבחרי הציבור אל מול הפקידות הבכירה.
אחריות חברתית: הגנה כלכלית ורפואית לנכים וקשישים, תוך שילוב אנשים עם מוגבלויות בחינוך, בחברה ובשוק העבודה.
פיתוח הגליל והנגב: חיזוק הגליל והנגב בתעסוקה, דיור, רפואה, תיירות, תרבות ותחבורה, עידוד השקעות הון ויוזמות פרטיות ועסקיות אשר יביאו לחיזוק ההון האנושי ולהשארת משפחות בגליל ובנגב. חיזוק החקלאות וההתיישבות העובדת.
לצד זאת, כל אחת מהמפלגות שומרת על עצמאות המצע שלה והאופי המפלגתי שלה. כך, הימין החדש מייצגת את הימין החילוני-מסורתי ליברלי, בעוד שהבית היהודי מייצגת את הציונות הדתית, ואילו האיחוד הלאומי - תקומה מייצג את הציונות הדתית הניצית יותר ואת החרדים-לאומיים. סיעת הימין החדש היא הסיעה הגדולה ברשימה ויו"ר הימין החדש עומד בראשות הרשימה.
שחר לשם, שהוצבה מטעם האיחוד הלאומי במקום ה־39 ברשימה המשותפת, נפסלה על ידי ועדת הבחירות משום שמועמדותה מנוגדת לסעיף 6 (א) לחוק יסוד: הכנסת, המאפשר התמודדות רק לבני 21 ומעלה בעת הגשת הרשימה.[14]
