חילזון יבשה

לחילזון שלושה חלקים עיקריים: ראש, רגל ושק קרביים.

הרגל היא איבר התנועה. היא שרירית ומצופה בתאים המפרישים ריר דביק בעזרתו מתקדם החילזון ויכול גם לטפס.

הראש מצויד בלסתות חזקות וחסרות שיניים, לשון מחוספסת מכוסה במאות שיני גריסה וטחינה הנקראת "מגרדת", זוג מחושים וזוג עיניים הנישאות גם הן על גבי מחושים.  חלק מהחלזונות עיוורים.

חלקו הקדמי של הגוף מכיל את שק הקרביים ומפותל בתוך קונכייה, העוטפת את גוף החילזון.
תפקיד הקונכיה להגן על החילזון מפני יובש ומפני טורפים קטנים. יש מיני חלזונות ללא קונכיה (למשל חשופית).

מערכה: רכיכות

מחלקה: חלזונות

חלזונות היבשה נפוצים בעולם כולו. הם חיים בשטח הפתוח, בשדות, בגינות, בפארקים, בשטחים חלקאיים, ואפילו על צמחיה בערים.

בארצות הצפון הקרות שוקעים החלזונות בתרדמת חורף, אך בארצות החמות נכנס החילזון לתרדמת קיץ דווקא. הוא מפריש חומר רירי דביק המתקשה וסוגר את פתח הקונכייה ומדביק אותו למשטח, או לגזע עץ. מכסה זה, הנקרא חתם ,אטום לנוזלים אבל מעביר אוויר וכך מאפשר לחילזון לנשום מבלי לאבד נוזלים. במהלך תרדמת הקיץ הוא מפסיק כמעט את כל פעילות חילוף החומרים. כשמתחילה עונת הגשמים נמס הריר המוקשה והחילזון משתחרר מהאחיזה.

 

מזון מועדף:

חילזון היבשה ניזון מחומר צמחי מת ,בעלי חיים מיקרוסקופיים, רקבובית ,צמחים ירודים, עובש, ולעיתים צמחים ירוקים. 

רבייה:

ישנם חלזונות חד-מיניים וחלזונות דו-מיניים: כלומר בעלי מערכת איברי מין של זכר ונקבה כאחד וברבייה זוויגית שני החלזונות מופרים ומטילים ביצים. 

תפוצה כלל עולמית.