האקר

האקר מחשבים (בעברית: פצחן) הוא כל אדם המתמחה במחשבים ומשתמש בכישורים הטכניים שלו כדי להתגבר על בעיה. המושג מזוהה ביומיום בעיקר כהאקר אבטחה, שמשתמש ביכולותיו במחשב כדי לפרוץ לתוך מערכת מידע ("כובע שחור").

משמעות המושג בהקשר של מחשבים השתנתה לאורך השנים, כיום הציבור והתקשורת משתמשים במושג האקר כהתייחסות למומחה בתחום פרצות מחשבים ופרצות רשתות מחשבים, בעיקר במובן השלילי.

במקור, המונח האק התייחס ליצירת רהיטים מעץ באמצעות גרזן, והושאל לשימוש במילה "האקר" כהתייחסות לאנשים המתמחים ביצירת פתרונות בתחום התכנות או האלקטרוניקה. אך כיום השימוש במילה "האק" מאפיין כל דבר שנחשב לעקיפת גבולות או הערמה והמבצע נחשב ל"האקר"

בשנות ה-60 של המאה ה-20 החל להשתרש הכינוי "האקרים" לאנשים הנהנים מעיסוק בתוכנה ובמחשבים שחוקרים את המערכות ואת יכולת התכנות שלהם.[1] כיום הם מזוהים גם עם הביטוי "old school hackers" (האקרים מאסכולה הוותיקה) או "האקרים של קוד" (code hackers). אנשים אלו בעיקר מבצעים "האקינג לקוד" - הם מפלסים את דרכם בקוד קיים ומבצעים בו שינויים, תיקונים ושיפורים. לינוקס לדוגמה, היא אחת מתוכנות רבות שנכתבו ומתוחזקות על ידי האקרים מסוג זה, בלי שיהיה לתוכנות או למתכנתים כל קשר לפריצות למחשבים.

אריק ס. ראימונד אשר חיבר את "הקתדרלה והבזאר", מדגיש במאמרו "איך להפוך להאקר" את התפיסה הזו: לטענתו, בניגוד לרושם המוטעה לחלוטין שנוצר על ידי התקשורת בארץ ובעולם, האקרים הם מומחים במחשבים וברשתות שנהנים מפתרון בעיות ומהתגברות על מגבלות. הוא משתמש במושג "קראקר" לאלו העוסקים בפריצה למחשבים ועל פי הגדרתו "האקרים בונים דברים, קראקרים הורסים אותם", אך השימוש שהוא עושה במילה "קראקר" נקלטה חלקית בלבד בציבור.

דוגמה להאקר מהאסכולה הוותיקה אפשר למצוא בתיאורים התקשורתיים של קן תומפסון ודניס ריצ'י היוצרים של מערכת ההפעלה יוניקס, ריצ'רד סטולמן מייסד פרויקט גנו, לינוס טורבאלדס אשר יצר את גרעין מערכת ההפעלה לינוקס, ורבים נוספים מאבות המחשוב המודרני והאינטרנט.

יש הרואים בהאקרים מהאסכולה הוותיקה "ההאקרים האמיתיים" - כאלו המשתמשים ביכולותיהם לבניית עולם התוכנה ולא רק לעיסוק באבטחה.