דת

דת היא מערכת של אמונות רוחניות שעיקרן: אמונה בכוח עליון או כוחות עליונים אשר אחראים ליקום, ואשר שוכן בעולם רוחני נסתר או עולם גשמי במקום גאוגרפי ידוע כגון ההקבה. או לחלופין אינו שוכן ב"מקום" כלשהו בדומה לדתות הפילוסופים (אלו מהם שהיו בעלי דת כלשהי). בנוסף, על האדם המאמין באותה דת לנהוג לפי ציוויו\ ציוויים של אותו כוח\ כוחות עליונים, ולעסוק בפולחן הדת, או בדתות מסוימות לנהוג ולעשות מעשים על פי דעתם שיקרבו אותם לאלוה, ולא בהכרח על פי ציווי מפורש של האל.

בדתות רבות קיימים מושגים של שכר ועונש, הכוללים את מושגי תיקון הנשמה, השארות הנפש, הגעה לאחר המוות הגופני לאותו עולם שבו נמצאים האל או האלים, מלאכים או נשמות אחרות של בני מעלה שזכו לכך, גאולה, משיח כלשהו ותחיה פיזית של הגוף.

חלק מן הדתות מבטיחות אף הצלחה פיזית בעולם הזה, אמונה זו קיימת בנצרות הפרוטסטנטית שמאמינה בעקבות הגותו של קלוין, שניתן לראות באדם מצליח, אדם שאלוהים רוצה בו. אמונה זו קיימת גם באסלאם הסובר שאדם עני אשם במצבו והגיע לדלות מתוך חטאיו.

ביהדות ובדתות אחרות, כגון הצדוקים, קיים מושג של עבודה 'לשמה', כלומר לא על מנת לקבל שכר. למרות שאצל הצדוקים לדוגמה זה היה מצב קיצוני בו אין שכר כלל, מאחר שהם לא האמינו בקיומו של 'עולם הבא'. היהדות הפרושית לעומת זאת אומרת שיחד עם זאת שאין לעבוד על מנת לקבל 'שכר', "סוף השכר לבוא", שהרי האדם עשה בסופו של דבר את רצון האל (בחלק מהדתות והיהדות בכללן), אם כן על פי האמונה הדתית הוא יקבל על כך שכר, העניין הוא רק שאין לעבוד עבור השכר, אלא זו עבודת האל, ולא עבודת האדם את עצמו. כך שהשאלה האם ראוי לעבוד על מנת לקבל שכר, היא נוספת על השאלה האם ישנו שכר.

החיבור הפילוסופי "Fons Vitæ" ("מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית – שיטת חקר תאולוגית מימי הביניים. ב-1846 נתקל הבלשן שלמה מונק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כתב יד זה הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית ממנו תורגם גם "Fons Vitæ" ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה כיוון שהוכיח כי החיבור ממנו תורגם "Fons Vitæ" הוא היצירה "מקור חיים", והמחבר שלה, שכונה "אביסברון" או "אבנסברול", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אבן גבירול.