דוכיפת
תיאור בעל החיים:
אורכה של הדוכיפת כ- 6-30 2 ס"מ. רגליה קצרות, כנפיה גדולות ומקורה ארוך, דק ומחודד. משקלה 60-80 גרם. סימן ההיכר הבולט שלה הוא ציצית הנוצות על ראשה, שמתקפלת ונפרשת ומשמשת לתקשורת בין הפרטים השונים. צבע גופה חם צהבהב, כנפיה מפוספסות בשחור ולבן.
תעודת זהות לבעל החיים:
מחלקה: עופות
משפחה: דוכיפתיים
משפחה: דוכיפתיים
תנאי מחייה:
הדוכיפת היא עוף יציב בישראל, וחיה באזורים פתוחים כמו כרי מרעה, שדות, גינות נוי, ופארקים.
מזון מועדף:
מזונה העיקרי של הדוכיפת הוא תולעים וחרקים שהיא שולפת מהקרקע בעזרת מקורה הארוך. לדוכיפת לשון מנוונת, ולכן היא לא לועסת את מזונה, אלא זורקת אותו באוויר ובולעת בזמן שנופל לפיה.
צאצאים:
הגוזלים בוקעים 17-19 ימים מההטלה, ונשארים בקן22-24 ימים. במקרה סכנה, הם מפרישים מבלוטות שומן לשימון הנוצות נוזל מסריח שמבריח את האויבים.
תקשורת:
הדוכיפת משמיעה קולות קריאה חזקים כמו "הופופ" או "הודהוד", ולכן קוראים לה בערבית מדוברת "הודהוד".
תפוצה בארץ ובעולם:
הדוכיפת שכיחה באירופה, באסיה ובאפריקה. היא העוף היחיד ממשפחת הדוכיפתיים שחי בארץ. מצויה בעיקר במישור החוף, אך תפוצתה מתפשטת בשל ריבוי השדות והמדשאות במדינה.
הדוכיפת שכיחה באירופה, באסיה ובאפריקה. היא העוף היחיד ממשפחת הדוכיפתיים שחי בארץ. מצויה בעיקר במישור החוף, אך תפוצתה מתפשטת בשל ריבוי השדות והמדשאות במדינה.
הדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית של ישראל.
קישורים: