דובי פנדה

פנדה ענקית (שם מדעי: Ailuropoda melanoleuca) היא מין של יונק והמין יחיד ששרד בסוג פנדה[2], המסווג במשפחת הדוביים (Ursidae) והשוכן במרכז סין. הפנדה חיה באזורים הרריים, כגון סצ'ואן וטיבט. לקראת סוף המאה ה-19 הפכה הפנדה להיות "סמל לאומי" עבור סין ודמותה מופיעה על מטבעות זהב סיניים.

בסינית נקראת הפנדה 熊猫, משמעות השם הסיני היא "דוב-חתול". הכינוי המקובל במערב נגזר משמו של יונק אחר, פנדה אדומה; בעבר נהגו לכנותה דוב מנומר.

אורכה של הפנדה 1.5 מטר עד 1.8 מטר מהחרטום ועד לזנב, משקלה 75–165 קילוגרם רגליה שחורות, גופה שחור ולבן כשהראש לבן למעט האוזניים השחורות והעיניים המוקפות בכתמים שחורים דמויי משקפיים, מה שמשווה מראה חביב לבני אדם, אך כלפי חיות אחרות הוא מהווה איום ומהווה אחד ממנגנוני ההגנה הטבעיים של הפנדה.

לפנדה הענקית יש כף רגל מיוחדת עם בוהן וחמש אצבעות - מבנה אידיאלי לאכילת חזרן. ה"בוהן" היא למעשה התרחבות של עצם שורש כף הרגל. סטיבן ג'יי גולד כתב מאמר על כך ואחר כך השתמש בכותרת המאמר "בוהן הפנדה" לשם ספר שהוא אסופת מאמרים.