גידי גוב
גידי גוב נולד ברחובות, בנם של ציפורה (ציפה) לבית כץ[1][2] ודניאל (דני) גוב, נכדו (מצד אמו) של איש המינהל ומבקר האמנות יצחק כץ ונינו של הרופא הראשון של תל אביב, חיים חיסין. אחיו הוא מיקי גוב, מפיק מוזיקלי של פסטיבל ישראל ופסטיבלי ג'אז בים האדום.
כילד, סבל גוב ממחלת האסתמה, ומשום כך, בחרה משפחתו לעבור להתגורר באילת, בתקווה שהאקלים שם ייטיב את מצבו. באילת גדל גוב והתחנך. כנער לא תכנן גוב להיות זמר, ורק כאשר התגייס לצה"ל בשנת 1969 נבחן, בהמלצתו של יאיר רוזנבלום, ללהקת הנח"ל. הוא התקבל ללהקה, ובה החלה קריירת השירה והמשחק שלו. התוכנית הראשונה של הלהקה שבה שירת עלתה בשנת 1970 ונקראה "בהיאחזות הנח"ל בסיני". השתתפו בה מירי אלוני, דני סנדרסון, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, לאה לופטין (שהייתה בת זוגו של גוב בתקופה זו), אלון אולארצ'יק, רותי הולצמן, עמוס טל שיר, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין ועוד. בתוכניתה הבאה של הלהקה, "הפלנ"חניק", שעלתה בשנת 1972, היה גוב בין הסולנים הבולטים בלהקה, בין השאר בשירים "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", "הפרוטה והירח", "מעבר לנהר" ו"בלדה על יצחק שדה". בתוכנית זו שירת עם ירדנה ארזי, אפרים שמיר, יהודה עדר, דורית פן (שדה), ראובן גבירץ, איציק בן מלך, ומי שעתידה להיות אשתו, ענת מיבר.
כילד, סבל גוב ממחלת האסתמה, ומשום כך, בחרה משפחתו לעבור להתגורר באילת, בתקווה שהאקלים שם ייטיב את מצבו. באילת גדל גוב והתחנך. כנער לא תכנן גוב להיות זמר, ורק כאשר התגייס לצה"ל בשנת 1969 נבחן, בהמלצתו של יאיר רוזנבלום, ללהקת הנח"ל. הוא התקבל ללהקה, ובה החלה קריירת השירה והמשחק שלו. התוכנית הראשונה של הלהקה שבה שירת עלתה בשנת 1970 ונקראה "בהיאחזות הנח"ל בסיני". השתתפו בה מירי אלוני, דני סנדרסון, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, לאה לופטין (שהייתה בת זוגו של גוב בתקופה זו), אלון אולארצ'יק, רותי הולצמן, עמוס טל שיר, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין ועוד. בתוכניתה הבאה של הלהקה, "הפלנ"חניק", שעלתה בשנת 1972, היה גוב בין הסולנים הבולטים בלהקה, בין השאר בשירים "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", "הפרוטה והירח", "מעבר לנהר" ו"בלדה על יצחק שדה". בתוכנית זו שירת עם ירדנה ארזי, אפרים שמיר, יהודה עדר, דורית פן (שדה), ראובן גבירץ, איציק בן מלך, ומי שעתידה להיות אשתו, ענת מיבר.
פריצתו הגדולה הראשונה של גוב לתודעת הקהל הישראלי התרחשה על במת "פסטיבל הזמר והפזמון" 1973 בשיר "יעלה ויבוא" (מילים: יורם טהרלב; לחן: בני נגרי). השיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, אך הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל לדורותיו. באותה שנה הקים גוב יחד עם כמה מחבריו ללהקת הנח"ל (אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין) ושניים נוספים (יוני רכטר ויצחק קלפטר) את להקת כוורת.[3] הלהקה הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם "נתתי לה חיי" וזכתה ארבע פעמים ברצף בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל. במקביל הקליט גוב שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל – "משירי תנועות הנוער" ו"משירי ארץ ישראל הישנה" – בהנחיית הבמאית נעמי פולני שיצאה בתוכנית רדיו בשם "דו רה מי" בליווי גיל אלדמע באקורדיון. שגם יצא על גבי תקליט בשם "משירי תנועות הנוער ",שם שרו איתו: אריק לביא, אילנה רובינא, חנן יובל ורבקה זהר. בין השירים שהקליט היו "בין שלוש ובין ארבע", "סורו מני" ו"זמר לספינה", שהופיעו באלבומי הסולו שלו מאוחר יותר. באותה שנה, שודרה תוכנית הטלוויזיה "כל המנגינות" בהנחייתו של המנצח נועם שריף לשירי סשה ארגוב, גם הם בעיבודה של נעמי פולני. לצידו שרו: חנן יובל, עליזה רוזן, דבורה דותן ונתנאלה (יונה עטרי כזמרת אורחת). את השיר "זמר לספינה" (שקיעה נוגה) בלבד, ביצע בתוכנית נוספת של "כל המנגינות" שהוקדשה למלחין דוד זהבי, אף היא בעיבודה של נעמי פולני.
בשנת 1975 השתתף בתוכניות רדיו שונות האחת, במאי, בתוכנית "פגישות מוזיקליות" בהפקת "קול ישראל", בה אירחה שלישיית קצת אחרת, שם טוב לוי, שלמה יידוב ושלמה גרוניך את גוב (יחד איתו התארחו: מירי אלוני, מתי כספי ואפרים שמיר). שם ביצע את "שירי סוף הדרך" (זהו הביצוע הראשון לשיר אשר הופיע שנה מאוחר יותר באלבום הבכורה של שם טוב לוי) ואת השיר על "שפת האגם" יחד עם השלישייה. באותה שנה בחודש אוקטובר התארח במופע "הכל זורם" שהופק על ידי גלי צה"ל. במופע זה ליוו אותו בקולות, אפרים שמיר ושלמה יידוב ויצחק קלפטר בגיטרה, בשיר "המוות בקצות מחשבותיי". במופע זה גם השתתפו חבריו לכוורת יוני רכטר, אפרים שמיר ויצחק קלפטר. המופע הוצג פעמיים במוזיאון תל אביב. באותה שנה ביצע והקליט את שירו של נתן זך "כשצלצלת רעד קולך" בלחנו של אבנר קנר (לימים יזכה השיר לפרסום רב בביצועה של נורית גלרון בלחן שחובר בידי חנן יובל) באותה שנה השתתף גוב בליווי קולות באלבומו הראשון של דורי בן זאב "הכיוון מערב" ואצל אסתר שמיר באלבומה הראשון בשיר "עברתי רק כדי ליראות".
בשנת 1976 השתתף גוב ב"פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח"-תשל"ז.שם ביצע את "נשבעתי עיני" של נתן אלתרמן שהולחן ועובד בידי שם טוב לוי.
בשנת 1977, לאחר פירוקה של כוורת, היה גוב חבר בלהקת "פרנסה טובה" יחד עם יהודית רביץ ושמוליק בילו. הלהקה הקליטה גרסאות כיסוי לשירים ישנים אך לא הגיעה לכדי הוצאת אלבום אולפן. באותה שנה השתתף במחזהו של יהושע סובול "גוג ומגוג שואו", של תיאטרון חיפה, בבימוייה של נועה צ'לטון. זו הייתה מעין סאטירה, על פוליטיקה ושילטון, שלוותה בשירים אותם הלחין יוני רכטר. לצידו של גוב שיחקו מוני מושונוב, סנדרה שדה ואחרים. באותה שנה השתתף בתוכנית רדיו נוספת בהפקת גלי צה"ל ונחום היימן שהוקדשה לשירי נתן יהונתן ונתן אלתרמן. עם שירם "פנס הזיכרונות" ועם לחנו של היימן. בין היתר, השתתף גוב בשנה זו בסרט סטודנטים בשם בלוז להאזנה קלה של הבמאי ערן ריקליס. עוד השתתפו בסרט זה: שם טוב לוי וסנדרה שדה.
בשנת 1978 הצטרף גוב ללהקתו של דני סנדרסון, גזוז, ואיתה הקליט את שני אלבומיה, "גזוז" ו"גלגול שני". באותה שנה ביצע גוב את השיר "שלוש בלילה בעיר" (דן מינסטר/יוני רכטר) בפסטיבל הזמר והפזמון, והגיע למקום האחרון בתחרות. השיר נכלל באלבומו הראשון כסולן, שיצא באותה השנה ונשא את השם "תקליט ראשון". לצד "סורו מני" ו"זמר לספינה" הוותיקים, הופיעו באלבום גם שירים חדשים כ"העיקר זה הרומנטיקה" (עלי מוהר/יוני רכטר), "בואי נישאר" (יעקב גלעד/יצחק קלפטר) ו"בלעדייך" (דן מינסטר/יוני רכטר). את האלבום הפיק מוזיקלית יוני רכטר. באותה שנה הצטרף למופע "הכבש השישה עשר" יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.
במקביל לקריירה המוזיקלית, לאורך שנות השבעים השתתף גוב בסדרת הטלוויזיה "דלת הקסמים" (1974), ובסרטי הקולנוע הישראלים "מסע אלונקות" (1977), שבו גם שר את שיר הנושא יחד עם להקת ששת, סרט סטודנטים של הבמאי ערן רקליס בשם "בלוז להאזנה קלה" (1977) ,"חרבת חיזעה" (1978), "הלהקה" (1978), שמתאר את החיים בלהקה צבאית, "דיזנגוף 99" (1979) ו"אל תשאלי אם אני אוהב" (1979).
בשנים 1979–1993 הופיע גוב לסירוגין כמנחה וכשחקן בתוכנית הבידור המצליחה "זהו זה!", ששודרה במסגרת הטלוויזיה החינוכית.
בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקתם השלישית, להקת דודה, שהצליחה פחות מכוורת ומגזוז. לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את אלבומה היחיד של הלהקה, הקליטו חבריה את השיר "אלף כבאים", שגוב השתתף בכתיבתו. השיר הוא המוכר ביותר של הלהקה.
בשנת 1982, במהלך מלחמת לבנון הראשונה, הופיע יחד עם חבריו לתוכנית זהו זה! מוני מושונוב ושלמה בראבא בפני חיילי צה"ל בלבנון במופע בשם "ערב חד פעמי". עקב הצלחת המופע נערך בשנת 1984 ערב המשך בשם "ערב חד-פעמי משופץ" בו השתתפו גם יוני רכטר ושלמה יידוב, ובוצעו בו מערכונים שנכתבו במיוחד לצד שירים מוכרים של המשתתפים.
בשנות השמונים הרבה גוב להופיע בפסטיבל שירי הילדים; בשנת 1981 הוא הנחה את הפסטיבל לצד ציפי שביט והתחרה עם השיר "תנו לגדול בשקט" ("אפונה וגזר..."), שהגיע למקום האחרון. בשנת 1982 הוא הנחה לצד תיקי דיין והתחרה עם השיר "חורף" שזכה במקום השלישי. בשנת 1983 שר את השיר "הופה היי" וזכה במקום השני. בשנת 1984 הנחה לצד רבקה מיכאלי והתחרה עם השיר "אין לי כסף", שזכה במקום השני, ובשנת 1985 עם השיר "עם כל החבר'ה" שזכה במקום השלישי.
בשנת 1983 הוציא גוב את אלבום הסולו השני שלו, "40:06", שנקרא על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה היה אחראי רכטר על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים, בהם "כלים שלובים" (מילים: אהוד מנור), "עד הבוקר" (מנור), "יש אי שם" (ענת גוב ורכטר), "טוב שבאת" (עלי מוהר) ו"שטח ההפקר" (מוהר/רכטר ואלון נדל).
בשנת 1985 הוציא גוב את אלבומו השלישי, "תנו לגדול בשקט", שכלל בעיקר שירי ילדים. לצד "תנו לגדול בשקט", "אין לי כסף" ו"חורף" מפסטיבלי הילדים, נכללו באלבום גם גרסאות כיסוי לשירי "הכבש השישה עשר" "גן סגור" ו"איך שיר נולד". לאחר יציאת האלבום יצא גוב במופע סולו, ותוך כדי השתתף במופע "קולות שלובים" בשנת 1986 עם יהודית רביץ, אריאל זילבר, שלמה גרוניך, יצחק קלפטר, שם טוב לוי ואלון אולארצ'יק. המופע התפרסם בזכות גרסת הכיסוי שהוקלטה לשירו של חיים נחמן ביאליק "שיר העבודה והמלאכה" (לחן: נחום נרדי).
בשנים 1986–1992 השתתף גוב באופן כמעט קבוע בפסטיגל, וגם הנחה אותו, בשנת 1986 יחד עם שולה חן, שרי צוריאל ואברי גלעד, בשנת 1987 עם שלמה בראבא, מוני מושונוב, נתן דטנר, אבי קושניר ועירית ענבי, ובשנת 1991 עם חני נחמיאס. גוב שר בתחרות את השירים "זאת אהבה" (1986, מקום 3), "יהיה בסדר" (1987, מקום 6), "ככה זה" (1988, מקום 3), "באותו הסולם" (1989, מקום אחרון), "מה מי מו" (1991, מקום ראשון) ו"אם אתה נופל מהגג" (1992, מקום 3).
גוב החליט על שינוי כיוון מוזיקלי ובאביב יצא אלבומו הרביעי, שבלט בסגנון רוק - "דרך ארץ", בהפקתו המוזיקלית של לואי להב. את רוב השירים באלבום הלחין יהודה פוליקר, וכמעט כולם זכו להצלחה: "פרח", "דרך ארץ", "יורם", "כמעט סתיו", "לוליטה" והלהיט הגדול "שלל שרב" למילותיו של מאיר אריאל, שהיה לאחד משיריו המפורסמים ביותר של גוב. הנגנים באלבום היו ארז נץ, משה לוי, אוהד אינגר וז'אן פול זימבריס, שהיו אחראים גם על העיבודים. האלבום זכה להצלחה גדולה ומכר יותר מ-50,000 עותקים - הנמכר ביותר של גוב עד אז. בעקבות ההצלחה יצא גוב בסיבוב הופעות, והוא הוקלט על גבי אלבום, "דרך ארץ - ההופעה". בהופעות היה אחראי רמי קלינשטיין על העיבודים, וגם שר מספר שירים, חלקם לבד וחלקם עם גוב.
בשנת 1989 השתתף גוב בהצגה "הג'יגולו מקונגו" של חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי. באותה שנה הקליט את השיר "מה אתה בכלל יודע על אהבה" (אהוד מנור/אילן וירצברג) עבור הסרט "אחד משלנו", וכן יצא לסיבוב הופעות משותף עם יהודה פוליקר שהתבסס על שירי "דרך ארץ" שהלחין פוליקר לצד השירים האישיים של כל אחד.
בקיץ 1990 הצטרף גוב לסיבוב האיחוד השני של להקת כוורת. באותה שנה השתתף בסרט "דרך הנשר" לצידם של נורית גלרון ואלי דנקר.
בשנת 1991 יצא האלבום המצליח ביותר של גוב, "אין עוד יום". המעבד המוזיקלי באלבום זה היה אלון אולארצ'יק, שגם הלחין חלק מהשירים, בהם "נערה במשקפיים" (מילים: יהונתן גפן) ו"למה לבך כמו קרח", שכתב חיים חפר וגוב שר עם קולות רקע של אלי לוזון. בנוסף לאלה בלטו באלבום השירים "נאחז באוויר" (חנה גולדברג/עובד אפרת), "אין עוד יום" (צוף פילוסוף), "אני שוב מתאהב" (יונה וולך/פילוסוף), "בשדה ירוק" (מאיר אריאל/דני סנדרסון), ו"עדיין מחכה לך" (חפר/קובי אייזנמן). בעקבות האלבום זכה גוב בתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. האלבום מכר יותר מ-70,000 עותקים. אלבום זה הוא האלבום הכי נמכר של גוב
באותה השנה השתתף גוב יחד עם מזי כהן, חיים צינוביץ' ויהודית רביץ בערב משיריו של יוני רכטר בשם "העיקר זה הרומנטיקה" בפסטיבל ישראל. כמו כן העלה יחד עם אלון אולארצ'יק, מוני מושונוב, שלמה בראבא ושלמה יידוב את המופע "ערב חד-פעמי קונבנציונלי" שהיווה המשך לשני הערבים הקודמים וזכה להצלחה רבה.
בשנת 1993 יצא האוסף "שירים שהתפזרו", שהכיל שירים של גוב שהוקלטו בין 1973 ל-1992 ולא הופיעו באלבומיו הקודמים. בין השירים היו שיר הנושא של הסדרה "עניין של זמן", "נמה יפו" ו"ציפור המכנסיים הקטנה".
עם פתיחת השידורים המסחריים של ערוץ 2 באותה שנה עזב גוב את "זהו זה!" והחל להנחות תוכנית אירוח בטלעד בשם "לילה גוב". התוכנית זכתה להצלחה רבה ושודרה בין השנים 1993 ל-1998. גוב נהג בתוכנית לשיר יחד עם זמרים אחרים שאירח, ובעקבות כך יצא בשנת 1995 האוסף הכפול "שירים מלילה גוב" ובשנת 1997 האוסף המשולש "שירים מלילה גוב 2".
בשנת 1994 יצא גוב לסיבוב הופעות משותף עם יהודית רביץ ורמי קלינשטיין בשם "מופע משותף מאוד" שנחל הצלחה גדולה.
בשנת 1998 הצטרף גוב פעם נוספת ללהקת כוורת, שהתאחדה למופע חד-פעמי בפארק הירקון לרגל שנת היובל לישראל וחצי היובל לאלבום הבכורה של הלהקה. המופע תועד באלבום המשולש "כוורת בפארק".
בשנת 2000 הנחה גוב תוכנית אוכל בערוץ 8 בשם "גידי גוב הולך לאכול", והופיע שוב עם להקת כוורת למופע מיוחד וחד-פעמי שנועד לגייס כסף עבור ניתוח דחוף של חבר הלהקה יצחק קלפטר. בשנה זו גם הנחה את טקס פרסי תמוז למוזיקה ישראלית, שהתקיים בפעם הראשונה ושודר בערוץ 2. גוב הנחה את הטקס פעם נוספת בשנה לאחר מכן, אך הוחלט להפסיק לקיימו בסוף שנת 2002.
בשנת 2001 השתתף גוב באלבומו של דני סנדרסון "תולדות המים - שירים לאחרים", שבו ביצע את השיר "רק את". באותה שנה עלה המופע "דני, גידי וחברים", שרץ שנים רבות לאחר מכן. במופע השתתף גוב לצד סנדרסון, אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק ומזי כהן. בהופעות אלו שרו החברים משירי כוורת, גזוז ודודה, לצד שירים מאלבומי הסולו של כל אחד מהמשתתפים.
בשנת 2002 עלתה התוכנית "לילה גוב 2" (שאינה קשורה לאוסף המשולש משנת 1997), שהייתה במתכונת דומה לזאת של קודמתה, אך לא הצליחה לשחזר את ההצלחה ובוטלה בתום העונה הראשונה.
בשנת 2003, 12 שנים לאחר אלבום האולפן הקודם שלו, הקליט גוב את האלבום "ריקוד ירח", שהכיל ביצועים שלו לשירים מוכרים בסגנון ג'אז, בעיבודים של עדי רנרט. באלבום נכללו שירים שתרגם עלי מוהר כגון "צמוד צמוד" ("Cheek to Cheek"), "היה או אולי לא היה" ("Manhã de Carnaval") ושיר הנושא ("Moondance"), לצד חידושים לשירים ישנים של גוב ושל כוורת כ"שטח ההפקר", "העיקר זה הרומנטיקה", "שיר הטמבל" ו"נגיעה אחת רכה". באלבום נכלל גם שיר אחד חדש, "נובמבר", שכתב והלחין אביב גפן.
בשנת 2004 חזר גוב להקליט חומר מקורי, והקליט את האלבום "בקצה ההר" בעיבודו של אולארצ'יק. האלבום יצא בתחילת 2005. את רוב השירים באלבום כתב והלחין עמיר בניון, בהם "מי תרצי", "בקצה ההר" (מילים: אסף אטדגי) ו"בית ישן".